בחירת רכב לצרכי נגישות היא עניין של חופש ועצמאות, והיא מתחילה מהבנת הצורך הספציפי, לא מהנחה שכל מוגבלות זהה. ריכזנו את מה שחשוב לבדוק, את ההבדל בין רכב גבוה לנמוך, את האבזור, ואת הזכויות, בשפה רגועה ומבוססת מקורות רשמיים.
הטעות הנפוצה ביותר היא לחשוב שרכב לנכים שווה כיסא גלגלים. בפועל, מוגבלות בניידות מגיעה בצורות רבות: קושי בהליכה או בעמידה ממושכת, בעיות ברכיים או לאחר החלפת מפרק, מצבים נוירולוגיים, כאבי גב כרוניים, קטיעה, מוגבלות בידיים, או פשוט מבוגר שמתקשה להיכנס לרכב נמוך. לכל אחד מאלה צורך אחר ברכב.
לפני שמסתכלים על דגמים, כדאי לענות על שלוש שאלות שמכוונות את כל הבחירה:
שלוש התשובות האלה קובעות יותר מכל מפרט טכני. אותו רכב יכול להיות מצוין לאדם אחד ולא מתאים בכלל לאחר, רק בגלל ההבדל הזה.
אלה המאפיינים שמקלים על נוחות, כניסה ועצמאות. חלקם מעוגנים בתקנות הביטוח הלאומי לאבזור רכב, וכדאי להכיר את הספים כדי לדעת מה למדוד מול דגם מסוים.
דלת רחבה מקלה על כניסה ויציאה, ובמיוחד על מעבר מכיסא גלגלים. לפי התקנות, המעבר אל מושב הנהג צריך להיות לא פחות משמונים סנטימטר.
גובה ישיבה נוח, לא נמוך מדי ולא גבוה מדי, מקל על הכניסה והיציאה היומיומית. קרוסאוברים ורכבים גבוהים מציעים לרוב כניסה נוחה יותר למי שמתקשה להתכופף.
תא מטען גדול חשוב לאחסון כיסא גלגלים מתקפל, הליכון או ציוד רפואי. הסף התקני למקום לכיסא גלגלים הוא בגודל שמונים על מאה עשרים סנטימטר.
אלה מאפשרים כניסה ממפלס הרחוב בכיסא גלגלים, בלי הרמה ידנית. לפי התקנות, רוחב הרמפה הוא לפחות שבעים וחמישה סנטימטר, בשיפוע של עד חמישה עשר אחוז.
אם האדם נוהג בעצמו, ייתכן שיידרשו התאמות נהיגה ומושב מתכוונן, כמו הגה כוח, גיר אוטומטי, או תפוח הגה. את הצורך המדויק קובע הגורם המוסמך.
עיגון בטוח, חגורות מתאימות ומערכות בטיחות חשובים במיוחד למוסע. שווה להעדיף רכבים בדירוג בטיחות גבוה.
זו אחת השאלות הנפוצות, והתשובה תלויה בצורך. אין רכב גבוה שעדיף תמיד.
רכב גבוה, קרוסאובר או SUV, נוח יותר למי שמתקשה להתכופף או להרים את הרגליים, כי הכניסה היא כמעט בגובה ישיבה, ופחות צריך לצנוח למטה ולהתרומם. הוא גם מציע לרוב תא מטען גבוה ונוח יותר להעמסה.
רכב נמוך, סדאן או האצ'בק, דווקא נוח יותר למי שעובר מכיסא גלגלים למושב בהחלקה אופקית, או למי שגובה רב מקשה עליו. לפעמים רכב נמוך מדי מחייב התכופפות שמכבידה על הברכיים והגב.
הכלל הפשוט: מי שמתקשה להתכופף, לרוב יעדיף רכב גבוה. מי שעובר מכיסא בהחלקה, לרוב יעדיף גובה ישיבה שמתאים לגובה הכיסא. כדאי תמיד להתנסות פיזית לפני שמחליטים.
זו נקודה שמבלבלת רבים. מתקן הרמה, מנוף, רמפה, התאמות נהיגה והסבת רכב הם אבזור שמתקינים אחרי הקנייה, והם אינם חלק מהרכב מהיצרן. כלומר, רכב נבחר קודם כרכב בסיס מתאים, ורק אחר כך מותאם.
התהליך עובר דרך מוסך אבזור מורשה, ואת האבזור הנדרש קובע המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. לכן, כשמסתכלים על דגם, השאלה אינה רק האם הרכב מרווח, אלא גם האם חברת האבזור יכולה להתקין בו את הפתרון הנדרש. את זה בודקים מול חברת האבזור, לא מול היצרן.
חשוב להבחין בין שני סוגי רכב: רכב מותאם הוא דגם רגיל שעבר התקנת אבזור כמו מערכת נהיגה ידנית או מנוף. רכב מוסב הוא בדרך כלל ואן שרצפתו הונמכה כדי לאפשר כניסה ונסיעה בתוך כיסא הגלגלים. רכב עם מושב נשלף בלבד אינו נחשב רכב לאבזרים מיוחדים. הרחבנו על כך במדריך הייעודי רכב להכנסת כיסא גלגלים.
בישראל קיימים כמה מסלולי סיוע, בעיקר דרך גמלת הניידות של הביטוח הלאומי. הזכאות הבסיסית נקבעת על ידי ועדה רפואית של משרד הבריאות, על בסיס אחוזי מוגבלות בניידות עקב ליקויים בגפיים התחתונות. עיקרי ההטבות:
הסכומים והתנאים מתעדכנים מעת לעת, ויש לאמת אותם מול הביטוח הלאומי לפני קבלת החלטה. מסלולים נפרדים קיימים לנפגעי פעולות איבה ולנכי צה"ל, בתנאים שונים. פירוט מלא יותר מופיע בקטע הזכויות בעמוד הנגישות.
המידע במדריך זה נועד לסייע בהבנת התחום ואינו מהווה ייעוץ רפואי, משפטי או מקצועי, ואינו תחליף לבדיקה אישית ולאישור הגורמים המוסמכים. הספים והזכויות נקבעים בחוק ובתקנות, והסכומים מתעדכנים. אנו משתדלים לעדכן את המידע, וייתכנו אי-דיוקים. נשמח לתיקונים דרך צור קשר.